הטור הארוך · שמות · פרק 19 · פסוק 9

הנה אנכי בא אליך בעב הענן. כתב ר' אברהם כי' הי' בישראל שהיו מסתפקין בנבואה אע"פ שכתוב ויאמינו בה' ובמשה עבדו שם אומר וירא ישראל ולא אמר כל ישראל וזהו שאמרו היום ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי כי לא היו מאמינים בו תחלה ואמר גם בך יאמינו לעולם שאתה נביאי כי מעתה יתאמת אצלם ענין הנבואה. וכתב הרמב"ן שאינו נכון כי לא הסתפקו כלל בנבואה כי האמינו בה מאבותיהם אלא אמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן שתגש אתה אל הערפל בעבור שישמעו דברי ויהיו הם בעצמם נביאים ולא שיאמינו מפי אחרים כמו שנאמר הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי למען ישמעו וילמדו ליראה אותי כל הימים וגם בך יאמינו לעולם בכל הדורות ואם יקום חולם חלום או נביא וירצה להכחיש דברי שיכחישוהו לאמר שכבר ראו בעיניהם שהגעת למעלה עליונה בנבואה ולכן אמר בעבור שישמע העם בדברי עמך כי ישמעו דברי מתוך האש וידעו כי אני ה' מדבר עמך ויאמינו בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם וזהו שאמרו היום ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי כלומר שנתקיים הדבר אצלינו בראיית עינינו כאשר היה חפץ האלהים ומעתה שידענו בך שהגעת למעלה העליונה קרב ושמע כל אשר יאמר השם ושמענו מפיך ועשינו שכבר נאמנה נבואתך שהיא עליונה על כל הנביאים:

ויגד משה את דברי העם אל ה'. פי' רבינו אברהם וכבר הגיד. והרמב"ן פי' מתחלה שאמר וישב משה דברי העם אל ה' לא שאמר לו מיד תשובתם אלא ששב לפניו אל ההר עם מענה העם שבידו לאמרם והנה הכל גלוי לפניו ולא שאלו מה ענה לך העם אלא אמר לו מיד הנה אנכי בא אליך בעב הענן ואז הגיד משה דברי העם ואמר רבונו של עולם בניך הם מאמינים ויקבלו עליהם את אשר תאמר. ורבותינו דרשו אותו על מצות הגבלה שכשעלה בשלישי ואמר דברי העם אל ה' שאמרו נעשה ונשמע אז אמר לו מצות הגבלה וירד בו ביום ואמרה לעם ועלה ביום הרביעי והגיד לה' תשובת העם על מצות הגבלה ואע"פ שהיא כתובה אחר כן אין מוקדם ומאוחר. וי"מ שמתחלה אמר לשם דברי העם שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה והקב"ה שהוא מבין סתרים הבין שהי' דעתו של משה לומר שלא יאמינו אלא מה שישמעו דברי השם בעצמו ולא שישמעו מזולתו ועל כן אמר לו הנה אנכי בא אליך בעב הענן כדי שישמעו ממני ואז הגיד משה דברי העם כי כן הי' דעתם תחלה אלא שלא רצה הוא לפרש: