הטור הארוך · דברים · פרק 21 · פסוק 5

ונגשו הכהנים וגו'. לומר כפר. ופי' הכתוב הכהנים וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל וירחצו ידיהם מקצת הנזכרים והענייה במקצתם. וענין העריפה אמר ר' אברהם שהשם ציוה לעשות כן על העיר הקרובה כי לולי שעשו עבירה כדומה לה לא יזדמן שיהרג אדם קרוב מהם ומחשבות השם עמקו לאין קץ אצלינו. והרמב"ם כתב במורה הנבוכים כי טעם לגלות על הרוצח ולבער כמו שברוב הפעמים יהיה הרוצח מן העיר הקרובה וכשיצאו הזקנים ויעסקו במדידה וזקני העיר יעידו שלא יתרשלו בתיקון הדרכים ושמירתם ואינם יודעים מי הרג את זה וכשיחקרו על הענין ויביאו העגלה ירבו בני אדם לדבר בו ואולי יגלה הדבר וכל השומע שמץ דבר בענין יבא ויגיד ויתפרסם ויהרג ע"י ב"ד או המלך או גואל הדם ויתחזק הענין בהיות המקום אשר תיערף העגלה לא יעבד בו ולא יזרע לעולם ויכירוהו רואיו וידברו בו. וכתב הרמב"ן והנה לפי הטעם יש בתחבולה הזאת תועלת אבל המעשה אינו נרצה בעצמו והיה ראוי שיעשה בשדה טוב ראוי לזריעה שיכירו רואיו כי נחל איתן לא יודע מדוע לא יעבד בו. ולפי דעתי יש בו טעם כענין הקרבנות הנעשים בחוץ שעיר המשתלח ופרה אדומה ולכך מנו חכמים עגלה ערופה מכלל החוקים.