ולא תקים לך מצבה. פרש"י אפי' לשמים מפני שהיתה חוק לכנענים. וכת' הרמב"ן וא"כ יאסור גם המזבח שגם הוא חוק להם כדכתי' ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואולי נאמר שהחזיקו הכנענים במצבה ולא היה בית ע"ז שלא היה בה מצבה להקטיר עליה אבל במזבחו' היו במקצתן להקריב גם בהן. והנרא' בעיני כי הכנענים עושין בכל בתי אלהיהם מזבח להקריב עליו הקרבנות ואבן גדולה מוצבת על פתח הבית לעמוד עליה הכומרין ואילן נטוע חוצה לה לאשר דרך הבאים שם וגם היום האומה עוש' כן והשם שונא כל מעשיהם ואסר המצבה והאשרה ולא השאיר רק המזבח שהוא צורך הקרבנות אשר הוא צוה אבל בימי יעקב לא נאמר עדיין ובחקותיהם לא תלכו ולכך היה משתמש במצבה לשם שמים ומה שכתוב ופסל ומצבה לא תקימו לכן מיירי בפסל ומצבה להושיב הפסל על המצבה לע"ז כי שם מדבר בענין ע"ז ואמר ואבן משכית לא תתנו בארצכ' להשתחוות עליה אפי' לשמים מפני שנראה כעובד למשכיות ההם או בטעם האשרה כי היה מחוקות העמים:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 16 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e