שארה. פירש"י מזונות וכתב הרמב"ן אתיא כמ"ד מזונות דאוריתא והמובן מסוגיית הגמרא שהן דרבנן ועוד למה יזכיר מזונות בלשון שאר שהוא הבשר וחשב ר' אברהם לתקן בזה ופי' שארה מזון שיעמיד שארה והוא בשרה ואין בזה טעם שיאמר הכתוב לא יגרע הבעל בשרה לכן אני אומר כי שאר בכל מקום הבשר הדבק לבשרו של אדם מלשון שארית כלומר שאר בשרו מלבד גופו ולכך נקראים הקרובים שאר אל כל שאר בשרו כענין עצמי ובשרי אתה ונקרא הבשר הנאכל שאר כדכתיב וימטר עליהם כעפר שאר כי הבשר הנאכל נדבק באוכל ויחזור לבשרו והאשה נקראת שאר משום דכתיב ודבק באשתו והיו לבשר אחד ופי' הפסוק שארה קירוב בשרה שהבעל יש לו להתקרב עמה:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 21 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כסותה. כסות מטתה:
עונתה. היא עונה שיבא אליה לעת דודים:
לא יגרע. שאם יקח אחרת לא תהי' האחרת יושבת על מטה כבודה והיו לבשר וזו תהי' עמו כפלגש ותשב על הארץ בדרך מקרה כבוא אל אשה זונה אלא שארה כסותה ועונתה לא יגרע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e