מי שמך לאיש. והלא אתה נער ואפי' אם היית איש והלא אינך שר והלא אם היית שר אינך שופט ואפי' אם היית שופט אינך עלינו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 2 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הלהרגני אתה אומר. מלמד שהרגו בשם המפורש אע"ג דכתיב ויך את המצרי מצינו הכאה בדיבור דכתיב הכה ארץ בשבט פיו ואע"ג דאמר גם ענוש לצדיק לא טוב ואפי' במינים שאני הכא שהי' חייב מיתה שבא על אשת איש כדדרשינן ויפן כה וכה שראה מה עשה לו בבית ובשדה. וכתב הרמב"ן ואם הרגו בשם המפורש מי הגיד לרשע כי משה הרגו ואולי סמך ידו עליו וקיללו בשם וזהו ויך או מפני שנפל מת לפניו פחד משה שיעלילו עליו וקברו בחול והרשע ראה זה וידע שהוא הי' הגורם אז חשב שהרגו בחרב כי לא ראה רק קבורה. ועל דרך הפשט אתה אומר פירושו אתה חושב כי מצינו אמירה על מחשבת הלב אמרתי אני בלבי:
אכן נודע הדבר. פי' ר' אברהם אם כן. ורשב"ם פי' אכן אך כן פי' אינו כמו שהייתי סבור אך כן הוא ודאי נודע הדבר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e