ואצוה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון. לשון רש"י והוא מספרי אלו עשר' דברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות. וכתב הרמב"ן ואם כן מדבר עם השופטי'. ועל דרך הפשט הם החוקים והתורות כי הכל יצוה ויזהיר לכל ישראל מפיו והטעם להזכיר כאן זה כי בידוע שזה הענין עצת יתרו והוא אמר למשה הי' אתה לעם מול האלקים שיתפלל עליהם בשעת צורכם ואמר לו והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות שילמדם הוא עצמו התור' אך במשפט נתן לו עצה שימנ' שופטים לסייעו ולכן ספר בכאן כי כאשר מינה שרי האלפים והמאות לא מינה אותם רק על המשפט אבל הוא בעצמו למדם כל הדברים אשר יעשון על פי התור' כי שמע לעצת יתרו. ולא הזכיר משה עצתו בכאן ולא אמר דברים בשם אומרן ונראה בעיני שלא רצה להזכירו במעמד כל ישראל לגנותן או שלא יהי' כבוד לו שיזכיר לדור הזה כי אשה כושית לקח. ויתכן שהטעם מפני שנמלך בשכינ' ועל פי הגבור' נעש' הענין ההוא:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 1 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e