אותה הוכחת לעבדך ליצחק. פירש"י ראויה היא שהיא גומלת חסדים וראוי' ליכנס לביתו. והרמב"ן פי' שהוא מתפלת העבד שאמר הקרה נא לפני המקרה שתהיה הנערה אשר אומר אליה אותה שהוכחת לעבדך ליצחק ועשה בזה חסד עם אדוני אברהם כי בה אדע אם עשית חסד עמו אם היא ממשפחתו וטובת שכל ויפת מראה. וא"ת למ"ד בפרשת מכשף בני נח מוזהר וכתיב שם לא ימצא בך מנחש ואמרינן כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש וי"ל שלא נתן לה הצמידים עד ששאל אותה וידע בת מי היא אע"ג דכתיב ויקח האיש נזם זהב והדר כתיב בת מי את אין מוקדם ומאוחר וכן מוכח קרא דכתיב ואשאל אותה ואתן. א"כ הכי פירושו ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים שיהיו על ידיה אחר שישאל מדלא כתיב ויקח ויתן הנזם על אפה ויתן שני צמידים על ידיה ופי' ויקח שלקחם מכיסו להיותם מוכנים ליתנם לה. א"נ לא חשוב נחש אלא מי שסומך על הנחש אבל אליעזר ויהונתן לא סמכו על הנחש אלא אליעזר עשאו סימן ויהונתן לא עשאו אלא לזרז הנער. וכתב ר' אברהם רבים יתמהו ואמרו שלא עשה כהוגן ולא ידעתי למה שאלו תמצ' הנערה אשר תשקהו ממשפחה אחרת יניח אותה ולא הפסיד כלום כי פי' ויאמר לה בת מי את וכבר אמר לה קודם שיתן לה כלום:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 24 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e