והיה כי יביאך ה'. שמצות פטר רחם אינה נוהגת אלא משנכנסו לארץ. וכתב הרמב"ן על דרך הפשט קדש לי כל בכור כל הנמצאים עתה בישראל בשביל שפדאם ממכת בכורות במצרים צוה שיהיו קדושים לעבוד לו ולא נתן להם פדיון עד שהחליפם בלויים וצוה בפדיון העודפים אבל המצוה בנולדים לא נתנה במדבר וצוה כשיבואו לארץ שתנהג באדם ובבהמה ובפטר רחם (חמור. כצ"ל) וצוה בפדיונם לדורות ובמסכת זבחים פרק בתר' איכא פלוגתא אם קדשו בכורות שנולדו במדבר אם לאו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 13 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כאשר נשבע לך ולאבותיך. פי' שנשבע לאבותיך לתת לך. אי נמי שקורא לדבר ה' שבועה שאמר כן ב' פעמים וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו ועוד והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e