למזמה נשוא. חד מן מלין דכתיב אל"ף בסוף תיבותא ולא קרינן הראב"ע ורד"ק ומסורת דניאל ג' וריש פ' שלח לך:
קריאה במקור
מנחת שי על תהלים · פרק 139 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לשוא עריך. אמר בעל המסרה על ויהי ערך (שמואל א כ״ח:ט״ז) ב' בלישנהון חד חסר וחד מלא והשמדתי עריך (מיכה ה׳:י״ג) ולדעתי אינו מזה הענין נשוא לשוא עריך כי לא חשבו עמהם ג"כ בשרשים אבל במסרה שלפנינו בשמואל ובמיכה נמסר ח' בלישן דבבו בקריאה ונחשב עמהם גם נשוא לשוא עריך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Minchat Shai
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 64d2f3979b590ed1e44dce56a1d609189e232a00a1a0e3130c32b38c12fa404f