ולא יחלל זרעו בעמיו למדנו. שהוא מוזהר מלחלל זרעו באשתו הפסולה שיקח ויתבאר שהי' מתחללת בזה ממה שזכרנו במה שקדם וגם כן הנה מפני שזרעו מתחלל מפני היותו בה הנה ראוי יותר שתהיה היא חללה עד שאם לא נודה שתהיה היא חללה מפני זאת הביאה הפסולה לא יהיה לה טעם לזה הסדור הנזכר באלו הפסולות כי ידמה שהזונה היא היותר מגונה ואחריה החללה ואחריה הגרושה והנה החללה היותר מגונה מהגרושה היא אשר נתחללה מפני בעילה פסולה ואולם החללה שנולדה מפסולי כהנו' יותר מגונ' מהגרושה אבל הענין בהפך ולזה יתבאר מזה העניין שיש בכאן חללה היא מתחללת מפני הביאה הפסולה ומזה המקום יתבאר באופן מה שהכהן מוזהר מלחללה כי כבר הוזהר מלחלל מה שלא בא לעולם כ"ש שהוא מוזהר מלחלל זאת האשה הכשרה לכהונה ואפשר שיהיה הרצון באמרו בעמיו עם עמיו כי אות הבי"ת כבר ישתמשו בה בלשון בזה האופן ויתבאר מזה בביאור שהוא מוזהר מלחלל אשתו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי אני ה' מקדשו. ר"ל הכהן הגדול ולזה ראוי שיתרחק מאלו הזווגים הפחותים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819