לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יי' אלהיך לכל נדר. מגיד שעושה אותם נדבה והיר הם כמו בהמה טמאה אשר יקריבו ממנה קרבן להש' שיעריכנה ויכי' בדמיה אך אם נדר עולה או שלמים והביא בהמה או עוף שהם אתנן זונה ומחיר כלב הרי הוא עובר על זאת האזהרה מזה המקום למדנו שאין אסור להקריב למזבח אלא הם עצמם לא חליפיהם ולזה אם היה האתנן או המחיר דמי' וקנה מהם בהמה עוף למזבח אינו עובר על זאת האזהרה והנה הזונה תקרא מי שיש אסור בבעילתה כמו גרושה לכהן הדיוט ואלמנה לכהן גדול ומה שידמה לזה ואולם האחרת שאין אסור בבעילתה תקרא קדשה. ולזה תמצא על הרוב שם הזונה באשת איש ובת איש כהן כי תחל לזנות הנה אמרו אל תחלל בתך להזנותה. ידמה שהוא מזאת הכוונה שאם הי' אשת איש אין ביד האב להזנות' גם לא הוצרך לזאת האזהרה ובכלל הנה הזונה יהיה הרצן בה השטה וחנטיה מדרכי התורה מדבר הבעליה ולזה תהיה הזונה נבעלת בעילה אסורה מן התורה ואולם אתנן זונה הוא מה שיתנה האיש לתת לה בזנות ההוא והוא אתנן לה אחר זנותה כאלו תאמר שאמר לה אם תבעלי לי או לפלוני אתן לך טלה אחר ונבעלה לו ונתן לה טלה אחד תכף הרי זה אתנן זונה ואם לא נתנו לה אלא לאחר זמן מה כיון שלא יחד לה הטלה שנתן לה באתננה אין בו דין אתנן זונה כי לא היה זה אלא פרעון חוב שהיה חייב לה תכף אחר הבעילה והרי נשתנה האתנן וכן אם הקדים לתת לה האתנן קודם הבעילה והקדישה אותו למזבח והקריבתו וקודם בעילה אינו אתנן זונה כי עדיין לא נהיה הזנות. וכבר נתבאר בכלאי הכרם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ולזה אם נתן לה באתננה מה שאינו שלו אינו נפסל עוף קדשים להיותו מוכן אל העופפות והבעלים מטפלין בהבאתו עד העזרה הרי הוא כמו שלו לפסל והנה מחיר כלב הוא שיחליף כלב בבהמה או עוף אחד או הרבה והנה נפסלו אלו למזבח כי הם תעבת השם יתעלה כמו שזכר והנה אחשוב שאמר זה בכלב לפי שהוא שטוף מאד במשכב זכור ולזה מנע מחירו וחשבו כמו אתנן זונה ומזה המקום נלמד שהאתנן שנתן על המשכב זכור הוא פסול למזבח עם שהוא יותר מתועב מאתנן הזונה וראוי שנלמד מזה שהרובע והנרבע פסולין למזבח כי גם המחיר כלב פסלה התורה מפני היותו רובע ונרבע והנה בזאת האזהרה תועלת אחר כללי אך אינו מיוחד כמו הראשון והוא כי הזונה תהיה על הרוב אשת איש והיא ראויה להיות לבעלה לבד וברית הנשים לבעליהן חזק מאד וגם הכלב להיותו חזק האהבה הדמיונית לבעליו היה ראוי שיהיה לבעליו לבד ובריתו עם בעליו חזק מאד והנה הדברים אשר היו כלי להתנכר דבר ממשלה למי שהוא לו אין ראוי שנשימהו כלי להכיר הממשלה לשם יתעלה הנה זהו ביאור מה שצריך לבאר בזאת הפרשה שהגבלנו ביאורה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 23 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819