והנה זכר כי השם יתעלה צוה לישראל שלא יתגרו למלחמה בבני עשו כי השם יתעלה לא יתן להם מארצם עד מדרך כף רגל ולזה לא יהיו נעזרים במלחמה ההיא מהשם יתעלה והנה אמר כי הם ייראו מאד מישראל להעיר אותם שאם לא יתנו אותם לעבר בגבולם בסב' יראתם מהם הנה עם כל זה ישמרו להלחם עמהם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 2 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. הרצון בזה מפאת ההשגחה הכוללת אשר תמשך מהשם יתעלה מאומה אומה וצוה אותם שאם יעברו בו יקנו מאתם אוכל ומים לשתות ולא יקחו דבר בחזקה וכן מצאנו שעשו ישראל כי שלחו למלך אדום שיניהם לעבור בארצו ואמרו לו שאם ישתו מימיו יתנו מכרם וכאשר לא רצה זה מלך אדום נטו מגבולו כמו שנזכר בפרשת פרה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819