רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 30 · פסוק 7

ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה. הוא מבואר מצד הוראת הגדר שהאשה תהיה לאיש מעת שנתארסה והיא גם כן אז בבית אביה כמו שנתבאר בפרש' כי תצא למלחמה שאביה זוכה בקנס שנותן הבעל בהוציאו שם רע עליה למדנו מזה שלא יצאת מרשות אב עד שנשאת ולזה הוא מבואר שאי זה שיהיה מהם יוכל להפר אז את נדרה בעודה נערה ואולם אחר זה לא יוכל להפר נדרה זולת הבעל והנה הרצון באמרו ונדריה עליה שלא נתחדש בהם דבר מצד האב ר"ל שלא נתקיימו ולא הופרו כי אז הם נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא אחר שהקומו כי אז אסרוהו אחרים על נפשה וכ"ש שלא יהיה זה אחר שהורו כי אז אינם עליה והנה למדנו מזה שאפי' הדברי' שדרה קודם שנתארסה מפר הבעל ביום שמעו כיון שהחריש לה אביה מיום אל יום באופן שיהיו מקויימים כ"ש בנדרים שנדרה אחר שנתארסה:

מבטא שפתיה. ר"ל שבועה כמו שאמר בשבועה לבטא בשפתים בפרשת ויקרא ולזה אמר אחר זה כל נדר וכל שבועת אסר להורות שמה שאמ' ואסרה אשר אסרה על נפשה ומבטא שפיה אשר אסרה על נפשה הנה הרצון בו שבועה והוצרך לבאר זה כי אולי יחשוב חושב כי בנדר לבד נתנה התורה זה הכח לאב ולבעל לא בשבועה כי היא יותר חמורה והנה הנמשך לזה מבואר ממה שקדם עד אמו ונדר אלמנה וגרושה וראוי שתדע שהרצון בזה באלמנה וגרושה שנתאלמנה או שנתגרשה מן הנישואין ועדיי היא נערה ולזה הוצרך לומר כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה כי היה לחושב שיחשב שכיון שהיא נערה עדין תשוב לרשו' האב אע"פ שנתאלמנה או נתגרשה עדיין אני קורא בה בנעוריה בית אביה ולזה הוצרכה התורה לבאר זה ולמדתנו בזה שכיון שיצאת מרשות אב הנה אינה שבה תחת רשותו במיתת הבעל או בגט אבל היא קונה את עצמה באלו הדרכים מהבעל ואולם אם נתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין והיא נערה הנה הוא מבואר שעדיין לא יצאתה מרשות האב כי גם בהיותה תחת רשות ארוסה היא עדיין תחת רשות האב להפר נדריה ולקיימם כמו שביארנו אף כי בצאתה מרשות ארוסה וזה ממה שאינו ריך ביאור למעיין בזה הספר וראוי שתדע שהפרת הנדר או השבועה לא יתכן היותו קודם היותם חלים כי אין זה הפר וזה מבואר בעצמו וכן העניין בהיתר החכם הנדר או השבועה כי לא יתכן לחלל הדבר שלא נתקדש: