ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו. למדנו מזה שצריך שיהי' בכהונו ר"ל שילבש בגדי כהונה והם בגדי לבן כי הוא היה כהן הדיוט ואולם מפני זה דקדק בזה המקום שתהיה נעשית ע"י אלעזר להעיר שאפילו כהן גדול אם יעשה אותה יעשנה בבגדי לבן לא בבגדי זהב וזה יתבאר עוד משלשה צדדין האחד שלא מצאנו שישמש כהן גדול בבגדי לבן רק כשהיה משמש לפני לפנים ביום הכפורים והיה זה כן כדי שיכון לבו יותר בעבודתו כי מה שהיה כתוב על החושן ועל האפוד היה מביא אותו להרהר תמיד וגם קול הפעמונים אשר על שולי המעיל כי זה כלו היה כלי לכוין בענייני ישראל תמיד כדי שימצא עצמו מוכן להשיב כראוי כשישאלוהו באורים ותומים ולפי שבעניין הפרה צריך שתהיה כונתו בה לא בדברים אחרים הוא ראוי שאם יעשה אותה כהן גדול שיעשה אותה בבגדי לבן והצד השני הוא שכבר הראתה בתורה כוונתה להסיר היופי מעניין הפרה ולזה היו כל מעשיה בחוץ והיתה נשרפת עורה ובשרה ואת דמה על פרשה ובהיות העניין כן הוא מבאר שאין ראוי שיעשנה כהן גדול בבגדי זהב כדי שלא ינהג בכבוד וביופי במה שכוונה בו התורה להסיר הכבוד והיופי והצד השלישי הוא כי כמו שעבודת יום הכיפורים שהיתה הכוונה בה הטהרה והכפרה היתה בבגדי לבן כן ראוי בעניין הפרה שהיא מכונת לטהרת טומאה חמור' שתהיה בבגדי לבן:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 19 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מדמה באצבעו. ראוי שנבין מזה שיקח מדם הפרה בעצמה באצבעו הימנית שאם קבל אותו בכלי ואחר טבל שם אצבעו אינו מדמה אבל יחובר לו שם אחר ר"ל שהוא מדם הכלי אלא שאם התנינו שיקח מדמה באצבעו שבע פעמים מעצם הפרח בעצמה הנה אפשר שיצא כל דם הפרה קודם שישלים הזאותיו ולזה נלמד זה הענין לוג שמן של מצורע שהטהרה ההיא מתיחסת לזאת הטהרה ונתבאר שם שהוא היה לוקח השמן על כפו השמאלית וכה היה טובל אצבעו הימנית ומזה שבע פעמים וכן ראוי שנאמין שהיה העניין בזה המקום שהכהן מקבל מדם הפרה בכפו השמאלית וטובל בה אצבעו הימנית ומזה:
והזה אל נכח פני אהל מועד. ראוי מזה שנבין שצריך שיכון להזות אל נכח פני אהל מועד ושיראה פני אהל מועד כדי שיתבאר לו מזה שהוא מזה נוכח פני אהל מועד:
מדמה שבע פעמים. למדנו מזה שצריך שיקח באצבעו מדמה שבע פעמים בכל הזאה טבילה וזה צריך לו שיקנח אצבעו בעור הפרה אח' כל הזאה והזאה כדי שלא יזה כי אם ממה שלוקח עתה מהדם באצבע ולפי שצריך לשרוף כל דמה לבד המוזה ממנו שנ' ואת דמה על פרשה ישרוף למדנו מזה שצריך לקנח אצבעו בפרה בעצמה כדי שישרוף דם הקנוח עמה ואחר זה יקנח גם כן כפו השמאלית בפרה בעצמה ולזאת הסבה בעינה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819