רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 26

שא את ראש מלקוח השבי. כמו שבמעשר ראשון יקחו הכהנים כמו עשירית חלק הלויים כן היה זה הענין בכמו זה היחס בקירוב כי עשירית חלק אחד מן החמשים הוא חלק אחד מחמש מאות ולזה לקחו הלויים חלק אחד מן החמשים מחצי המלקוח ואלעזר לקח חלק אחד מחמש מאות בו והנה היה כחלק היורד אל המלחמה כחלק היושב על הכלים במלקוח וכבזה ולא חלקו הכל בין כל ישראל לפי שהוא אפשר שזכות הבאים לצבא שהיו כלם אנשים כשרים כמו שהעיד אמו ויקחו את כל השלל היה סבה אל שיהיו נעזרים יותר בשם יתעל ממה שיהיו נעזרים בו אם היו באים כלם לצבא כי בחטא אחד מהם יכשלו כלם כמו שזכרנו בפרשת קרח שלא היה השלל כלו לאנשי הצבא לפי שמצד ההשגחה הדבקה לכלל ישראל נעזרו גם כן בזה הפעל ולזה רצה הש' יתעלה שיהיה כחלק היורד אל המלחמה כחלק היושב על הכלים ואפשר שמזה המקום נתיישר דוד לשום זה הענין לחק כמו שנזכר בספר שמואל. והנה האריך לספר מספר כל זה המלקוח ושכבר נתנו ממנו החלק הראוי לכהנים וללויים כמשפט התורה להאריך בכמו אלו הדברים כמו שבארנו הסבה בפרשת נשא עם שמזה המספר תועלת רב לדעת עוצם ההצלחה בזאת המלחמה עד שבמתי מעט נצחו עם רב כזה היו בטירותם ובעריהם עד שכבר היה מספר חטף מהנשי' אשר לא ידעו משכב זכר שנים ושלשים אלף ולא נפקד איש מאנשי הצבא. והנה ספר שראשי אנשי הצבא בראותם עוצם השגחת הש' יתעלה בהם הסכימו לתת כבוד לשם יתעלה מהונם אשר הציל את נפשותם מהמות ולזה נתנו מכלי הזהב השלמים לש"י שרי האלפים ושרי המאות זה השיעור שזכרה אותו התורה והורה עליו שהכלי' ההם היו שלמים מה שאמר בהם כל כלי מעשה ר"ל שהיו ראויים לשמש למה שנעשו לו והנה הושמו הכלים ההם באהל מועד לזכרון לפני יי' למען ידעו הדורות הבאים עוצם ההצלחה שהגיע בזאת מלחמה שלא היה כמוה בשום מלחמה שסופרה בכתוב.