מוצא שפתיך תשמור ועשית. צוה בזה המקום לשמור דבר הנדרים כלם כדי לעשות מה שנדר ליי' להוציאו מפיו אבל דברים שבלב אינם כלום ולזה אמר מוצא שפתיך והנה מוצא השפתים הוא לפי שמנהג הטבעי מה שכיון בלב ולזה צריך שיסכימו בדבר הנדר פיו ולבו והנה ביאר בכאן שאלו הדברים יכלול בהם הנדבה גם כן אמר נדבה אשר דברת בפיך לפי שכבר שכבר יחשב שהנדבה יספיק בה כונת הלב לבד כי הדבה מייחסת ללב כאמרו אשר ידבנו לבו וכל נדיב לב ולזה ביאר שצריך בזה גם כן הוצאה בפה מה שבלה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 23 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819