ולא שתו איש עדיו עליו. אחשוב שהרצון בזה העדי שנתן להם במתן תורה והוא הנימוס התוריי שהועד עדי ושלמות למי שיתנהג בו וכבר ביאר זה הענין אחר זה ואמר שהם התנצלו העדי שהיה להם מהר חורב וכאלו הסירו צוארם מתחת עול התורה והסבה היתה כי כבר הובטחו בקבולם התורה שהשגחת השם יתע' תדבק בהם מפני התורה כמו שקדם וכאשר ראו שנפקד מהם זה התכלי' דימו שאין תועלת להם בתור' וזה היה מרי שני:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 33 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819