רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 4 · פסוק 3

אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. בעבור שהכהן המשיח הוא היותר נכבד שבעם ונתקדש יותר התחיל המאמר בו כזה תמצא במה נזכר בחטאת יום הכפורים שראשונה הקדים פר חטאת אשר לו לזאת הסבה בעינה. וראוי שתדע כי הכהן המשיח היה מוכן להורות משפטי ה' לישראל כמו שנאמר בפרשת שופטים ושוטרים. לבלתי שמוע אל הכהן העומד לשרת שם את יי' אליך והנה נשתתפו בזה כל הכהנים כמו שאמר שם ובאתה אל הכהנים הלויים ואמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל והנה הנבחר מהם היה כהן גדול ולזה היה הוא יותר מיוחד בזה ולזה יהיה אמו לאשמת העם ר"ל שיהיה חטאו במה שאולי יהיה סבה שיאשמו בו העם וזה יהיה כשיטעה בהוראה באלו המצות הנזכרות כי בזה האופן אפשר שיחטאו העם בסבה זה הטעות והנה יהיה כשישאלו ממנו שיורה אותם זה הדין ומזה המקום יתבאר שזה הדין יהיה כשטעה בהוראתו אם עשה על פי הוראתו כמו שקדם אמרו ועשה מאחת מהנה ושיהיה ראוי להוראה כי בזולת זה לא יתכן שיאשמו העם בסבת הוראתו והוא מבואר מלשון התורה שהוא ראוי שיהיה כהן משיח בעת שחטא ואז ינהג בו זה הדין. ובזה יתבאר ממנו שהוא ראוי גם כן שיהיה כהן משיח בעת שיקריב קרבנו ואז ינהג בו זה הדין:

והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליי' לחטאת. למדנו מאמרו תמים שלא יתכן בזה הפר שיהיה בעל מום. ולמדנו מאמרו פר שלא יתכן שיהיה עגל ומאמרו בן בקר שלא יתכן שיהיה זקן וכבר נתבאר מצד הוראת הגדר שזה השם לא יפול כי אם כאשר אין לו יותר משלש שנים ולא פחות משנה ומאמרו על חטאתו אשר חטא למדנו שהקרבת החטאת ר"ל שחיטתו וקבלת דמו והולכתו וזריקתו ראוי שתהיה לשם הבעלים ולשם החטא אשר עליו בא ומאמרו ליי' לחטאת למדנו שצריך שיקריבהו לשם הקב"ה ולשם החטאת וכבר למדנו שזה הדין נוהג בכל חטאת ר"ל שיהיה קרב לשם הבעלים ולשם החטא שעליו בא ולשם חטאת לפי שכבר נאמר בחטאת יחיד על חטאתו אשר חטא ושחט אותה לחטאת: