ואם בחקותי תמאסו. רוצה לומר שתעזבום על צד המיאוס כי בזה הריסה לכללות התורה ואפילו לא עזבו כי אם מצוה אחת ממנה בזה האופן וזה מבואר בנפשו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לבלי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי. ר"ל שיהיה מה שלא תשמע לי ותמאסו דברי על זה האופן סבה שתעבדו ע"ז או להפר את בריתי לעבור על מצותי על צד המיאוס בהם והנה הודיעתנו התורה כי כמו אלו העונשים הגדולים שזכר בזאת הפרשה לא יהיו לכלל האומה אם לא על כמו אלו העבירו' הגדולות אשר יהיה בהם הריסה לכללות התורה. הלא תראה שגם בעת שהיו ישראל עודים ע"ז האריך להם השם יתעלה העונש והוכיחם ע"י הנביאים עד שנתברר שמאנו לקחת מוסר באמרו על מה תוכו עוד תוסיפו סרה והנה לחזק השגחת השם יתעלה על ישראל יביא עליהם אלו העונשים ליסרם בהדרגה וזה שבראשונה ייסרם בהבאתו עליהם מיני חליים כמו השחפ' והקדחת ואם זרעו יבאו אויביהם לגזל מהם תבואותיהם ויכו אותם וימשלו בם באופן שינוסו ישראל מפניהם בראותם אותם ואף על פי שאינם רודפים אותם ואם לא ייוסרו ישראל בזה התוכחה הנה יוסיף השם יתעלה ליסר אותם בתוכחת יותר עצום מזה מאד עד שיהיה זה המוסר יותר נפלא ביחס שבעה אל אחת והוא שימנע מהן מזונם באופן כולל כי הגשמים ימנעו מהם והארץ לא תצמיח זרועיה ואמנם היה זה המוסר יותר חזק מהראשון ואם היה בו גם כן המעטת מזונם כי האויבים כשיגזלו התבואות בזה האופן הנה יהיה מעטי מה שיגזלו מזה ביחס אל מה שישאר ממנו ליושבי הארץ ואולם בזה האופן השני יעדר כל המזון ואם לא יוסרו ישראל בזה המוסר השני ולא יחשבו שיהיה בא על צד העונש אבל ייחסו באו אל הקרי והזדמן ולזה לא יוסרו:
והנה יביא עליהם השם יתעלה מוסר יותר נפלא והוא ישלח בהם חיה השדה ואכלה מטפם והכריתה בהמתם והמעיטה אותם באכלה מהם עד שיהיו הדרכים שוממין שלא ילך בהם אדם ליראתו מהחיות רעות שיאכלוהו וזה מבואר היותו עונש נפלא מהקודם לו כי יגיע ממנו הזיק בגופות מהאנשי' ובמזונותיהם ואם לא יוסרו ישראל בזה המוסר השלישי ולא יחשבו היותו בא על צד המוסר אבל על צד הקרי הנה יביא עליהם ה' מוסר יותר נפלא והוא שיביא עליהם חרב הורגת אותם להנקם מהם נקמת התורה שעברו עליה וכאשר יאספו אל עריהם כדי שלא תשלוט בהן יד האויב הנה לא יועיל זה להם כי ה' ית' ישלח שם דבר עד שלא יוכלו לשמור ערי המבצר וינתנו ביד האויב וכאשר יתן להם ה' משען להם יהיה מעט עד שכר יאפו י' נשים לחמם בתנור אחד למעוט מה שתאפה אחת א' מהם והשיבו לחמם במשקל שהיה כששמוהו בתנור כי לא יניחוהו לאפות כראוי כדי שיאכלו ממנו מעט או ירצה בזה שהלחם ההוא מרוב הסובין והמורסן אשר בו לא יתדבק אבל יהיה נפרך בתנור ולזה יצטרך לנשים ההם להשיב הלחם במשקל לא במספר ובמשקל יחלקוהו ביניהם ועוד שאשלח מארה במזון ואף על פי שיאכלו לא ישבעו וזה אמנם יקרה מצד חסרון המזון ואם בזאת יא יוסרו ישראל ויחסו זה הרע אל הקרי הנה ייסר אותם עוד ה' ית' בקשה שבענינים אשר אפשר שיתיחסו אל הקרי והוא שכבר יגיע מחזק הרעב שיאכלו בשר בניהם ובנותיהם וזה מבואר שהוא יותר קשה מהחרב ומשאר מה שקדם וכבר קרה זה הענין בחרבן בית ראשון ובחרבן בית שני לפי מה שנתפרסם ואש ישמיד ה' ית' הכמות שעשו ישראל לעבודה זרה ויכרית החמנים והם הע"ז שעשו להשתחוות לשמש ולצבא השמים ויהיה זה מצד נפלם ביד האויב והוא יהרוס כל בנייניהם וזה הגמול הראוי להם כי מפני שלא רצו לסור מעבודה זרה ברצונם יסורו ממנה על כרחם כי האויב יכרית במותיהם בהכרית עריהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819