והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו. ראוי שתדע שזאת הכפרה הוא ודוי דברים שהרי אמר אחר זה בשעיר המשתלח יעמד חי לפני ה' לכפר עליו. וכבר התבאר בזאת הפרשה שזאת הכפרה היא ודוי דברים שנאמר וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונות בני ישראל. ומשם יתבאר שהודוי הוא אחר הסמיכה והנה זאת ההקרבה הוא שיביאהו לצפון העזרה ויהיה ראש הקרבן מצד המערב ופני הסומך גם כן לצד המערב ויתודה בעדו ובעד ביתו. וראוי שתדע כי ביתו יאמר על אשתו ויאמר על הכהנים הדיוטים שהם בניו. ולפי שאמר אחר זה וכפר בעדו ובעד ביתו ואמר בסוף הפרשה ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר למדנו שההודאה בביתו הנאמר ראשונה נאמר על אשתו וביתו הנאמר שנית מורה על הכהנים ולזה ראוי שיהיה לכהן גדול אשה ואז יתכן לו לעבוד עבודת יום הכיפורים והיה זה כן כדי שיהיה יותר נקי מהרהור מעניני המשגל לפי שיש לו פת בסלו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819