רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 1 · פסוק 5

בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת. והנה זכר שאלה הדברים כלם אמרם משה אחרי מלחמת סיחון ועוג להעיר להם כי עונותיהם הטו עד שלא נכנסו לארץ תכף צאתם ממצרי' כי מעת שנבדלו מהחטאי' נצחו אלו המלכים החזקים עם היותם יושבים בערים בצורות וזכר כי יי' יתעלה אמר להם בחורב שלא יתעכבו עוד בהר חורב אך יסעו להם לבא לרשת ארץ ישראל בכללה כאשר נשבע לאבות ולהישיר עוד לזה השתדל משה שיהיו שופטים רבים על העם כמו שיעץ לו יתרו והסכים לו השם יתעלה כדי שינהיגו כלם כלל ישראל בהנהגה הראויה לפי משפטי התורה כי בזה יהיו יותר ראויים לירושת הארץ והנה מנה אותם קצתם בשררה גדולה עד שיהיו שרי אלפים לסבה שזכרנו בפרשת יתרו וקצתם שם שרי מאות וקצתם שרי חמשים וקצתם שרי עשרות והנה צוה אותם משה להתנהג בדרכי התורה בענין המשפט לא יטו ממנה. וצוה גם כן ישראל כל הדברים אשר ראוי להם לעשות כדי שתדבק בהם ההשגחה האלהית ויהיו יותר מוכנים לירושת הארץ. ואחר זה כשרצה הש' יתעלה להנחילם הארץ סבבו ישראל לשלח שם מרגלי' ושלחם שם משה לבקשת ישראל אחר שנמלך בזה בשם יתעלה כי הוא צוהו לשלח שם מרגלים כמו שנזכר בפרשת שלח לך ובחירת ישראל הרעה סבבה שנתאחרו אחר זה במדבר כל זה הזמן הארוך כי לא בטחו בשם יתעלה עם רוב הנפלאות שהראה להם במצרים ועל הים ובמדבר הנה זהו כלל הדברים האלה בקצרה: