ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית. יתבאר מזה שאין ראוי שיביא אבן תחת האבנים אבל יביא אבנים תחת האבנים אף על פי שמספרם מתחלף וראוי שלא יהיו האבנים שיביא ולא העפר לקוח מזה הבית עצמו שנאמר אבנים אחרות ועפר אחר והנה הכונה היא להשלים הבית מה שחסר בסבת חלוץ האבנים והקציעה והנה אמרה התורה בלשון רבים חלוץ אבנים והשלכתם ושפיכת העפר וקציעתו ולקיחת אבנים והבאתם. ואולם לקיחת העפר והטיחה זכר בלשון יחיד להורות שאם היה זה הכתל משותף לביתו ולבית חבירו שניהם מטפלין בכל זה זולת בלקיחת העפר האר והטוח הבית שאינו מיטפל בו אלא בעל הבית שנראה בו הפגע:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 14 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819