ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד. והיה השדה וגומ'. רוצה לומר שאם לא יגאלוהו הבעלים קודם בא היובל ונשאר ביד ההקדש או אם מכר גזבר ההקדש את השדה לאיש אחר שאינו מהקמים תחת המקדיש לגאל את השדה לא יגאל עוד ולא ישוב לבעלים אבל יהיה בצאתו ביובל קדש לה' בשדה החרם שהחרימוהו לה' ר"ל שיהיה הקדש לבדק הבית אלא שאין ראוי שישאר ביד הקדש תמיד כי זה יהיה סבה שימעלו בו האנשים ולזה אמר לכהן תהיה אחוזתו וזה יהיה כשיפדוהו הכהנים מיד ההקדש ובזה האופן יהיה קדש לה' ותהיה אחוזתו לכהן והנה התבאר במה שקדם שהלוים לא ינהג בהם זה הדין אבל הם גואלין לעולם שנאמר גאלת עולם תהיה ללוים. ולזה ראוי שיתבאר שאם הקדישה באי זה עת שיהיה מקודשת אפילו בשנת היובל שכיון שגואלים לעולם מקדשין לעולם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819