ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת להשם. ר"ל שזאת השביתה תהיה לכבוד השם יתע' כמו הענין בשביתה במועדים הנזכרים במה שקדם כי היא מישרת אל השגתו יתע' כמו שנבאר:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. ידוע כי הזריעה יותר עצמית בעבודת הארץ משאר העבודות שהם לצרך הזריעה כמו החרישה ולמדנו מזה לפי מה שהתבאר בשרשים הכוללים שעל הזריעה הוא מוזהר לא על החרישה וכן הזמירה שהיא עבודת האילנות היא יותר מועילה לאנשי' בשנה ההיא מפירות הנטיעה כי פירות הנטיעה יאסרו שלש שנים כמו שהתבאר במה שקדם כמו הענין בהרכבה והברכה ולפי שהמכוון בתורה שתשבות הארץ בשנת השמיטה באופן שלא יהיה בעל הקרקע עובד אותה ואוכל תבואתה הנה הזמירה היא היותר ראויה בזה הדין מהנטיעה וההברכה וההרכבה וכל שכן שאר עבודות האילן שהם מועילות לאילן באופן תועלת הזמירה כמו חתיכת הענפים היבשים והחתיכת הנובלת מהאילנות ומה שידמה לזה ולזה לא ינהג זה הדין אלא בזמירה כי אי שם עבודה לאילן מועילה באופן תועלת הזמירה לגפן וזה מבואר בחפוש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819