ויקצוף משה על פקודי החיל. לא כעס אלא על הגדולים המנהיגי' כי אין לאחרים אשם לפי שלא יוכלו לעשו' כי אם מה שיצוום מנהיגיהם והנה צוה משה שיהרגו כל זכר בטף כדי שלא ישאר בהם זכרון ושיהרגו הנקבות היודעות משכב זכר והנה ידעו מי הנקבות שלא ידעו משכב זכר מפי הגבור' או היה להם סימן בזה להושיבם על חבית יין והבעולה היה ריחה נודף כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה והנה אחשוב שהיודעות איש למשכב זכר הן הנבעלות כדרכן כי כן דרך משכב זכר. או יהיה הרצון באמרו כל אשה יודעת איש למשכב זכר כל הראויה ליבעל אף על פי שלא נבעלה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בסיפרי:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819