והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו. רוצה לומר שיקריבהו עוד שנית לפאת מערב כדי שיהיה במקום שחיטתו ויסמוך עליו ויתודה בעדו ובעד הכהנים והנה יתבאר לשון זה הודוי והודוי הקודם במה שיבא בזאת הפרשה ותכף לסמיכתו וישחט את פר החטאת אשר לו. וראוי שתדע כי מפני שהיה מחוייב שיהי' הוא בעצמו מקבל הדם בכלי שרת בימין ובה ישחוט הנה לא ישחוט כי אם רוב הסימנין כדי שלא יצא דם הפר מפני זאת השחיטה ולפי שבזה האופן נשלמה השחיטה לפר הנה ישלים כהן אחר לחתך הסימנין והעורקין באופן שיצא הדם ואז יקבל הכהן הגדול הדם בכלי שרת כמשפט ואם יאמר אומר שהוא ראוי שתהיה השחיטה באופן שיצא ממנה הדם לחזות בו ולזה לא יכשר זה אלא בכהן גדול אמרנו לו שזה בלתי אפשר אם לא ישפך הדם ואולי ישפך ממנו באופן שלא ישאר ממנו כדי להזות וגם כן הנה לא חייבה התורה שיהיה על ידי כהן גדול כי אם השחיטה לא חתיכת הורידין ולזה יתכן חתיכתם על ידי כהן אחר ולפי שההזא' לא תהיה כי אם אחר הקטרת הקטורת לפני לפנים הנה יהיה אחד מהכהנים מנדנד הדם במזרק כדי שלא יקרש באופן שיוכל להזות ממנו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819