יחי ראובן ואל ימות. לפי שמלכות מלכי ישר' היה סבה אל שגלו עשרת השבטים ובתחלה גלה מהם ראובן וגד וחצי שבט המנשי כמו שנזכר בספר דברי הימים וזה הגלו' הגלה פול מלך אשור ותגלת פלאסר מלך אשור והגלות השני ליתר השבטים הנשארים מעשרת השבטים האלה הגלה אותם שלמנאסר מלך אשור ולפי שראובן היה ראוי שיהיה הראשון שזכר בו כי הוא היה הראשון והבכור ייחס זה הגלות לראובן והתפלה עליו היא תפלה ליתר השבטים שגלו עמו כי כלם גלו לחלה וחבור נהר גוזן ועדי מדי כמו שנזכר בספר דברי הימים ובספר מלכי' ולזה אמר זה דרך תפלה יהי ראובן ואל ימות עם אלו הצרות לו ואל ימות לגמרי ביד צריו ואע"פ שיהיו מתיו מספר שיהיו למתי מעטו על רוב חטאיהם להשם כמו שבא זכרו בספר מלכים שבסוף הענין היו עשרת השבטים מספר מעט הנה עם כל זה התפלל לשם יתעלה שלא יכלם לגמרי:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 33 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819