ויקחו לי תרומה. הרצון בו שיפרישו אותה לשמי וידמה שזאת התרומה הוא זולת התרומה שרמז אליה באמרו מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. וזה שכבר נזכר בפרשת אלה פקודי כי כסף העשוי למלאכת המקדש הפרישוהו ישראל כשנתן כל אחד מהם מבן עשרים שנה ומעלה מחצית השקל והנה זאת התרומה היתה מוגבלת לא היתה נוספת מצד הנדבה ולא נגרעת מצד העדר הנדבה ועליה אמר ויקחו לי תרומה על צד הצואה וכבר היתה שם תרומה אחרת שהיתה לפי הנדבה והיא תנופת הזהב ושאר הענינים הנוהגים מנהגו שהיו צריכים למלאכת הקדש כמו שנזכר בפרשת ויקהל כל נדיב לבו הביאו חח ונשם וגו' כל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן וגו' והנשיאים הביאו את אבני השוהם ואבני המלואים והנה כלל שאר מיני אלו התרומות במה שאמר וזאת התרומה אשר תקחו מאתם ולזה זכר שם הכסף עם הזהב והנחשת והנה הכסף בא בקע לגלגולת והזהב והנחשת היא בא נדבה או אולי היה שם כסף גם כן שיהיה בא נדבה ולא נכלל במלאכת המקדש הנזכרת בפרשת ואלה פקודי ואולם עשו ממנו כלי שרת:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 25 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819