רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 15 · פסוק 13

ארבע מאות שנה. ר"ל עד סוף ארבע מאו' שנה מעת הולד יעקב שהיה הראשון מהגרים מזרעו בארץ לא להם גרות מתמיד. והנה מיהר הש"י את הקץ כמו ששים שנה אם היה שלא ישבו ישראל במצרי' כי אם מאתים ועשר שנה כמו שאמרו רז"ל ואפשר שיאמר אומר שהיה מושב בני ישראל שם מאתים ושבעים שנה. וזה כי קהת אפשר שהיה כמו בן שתי שנים בבואו למצרים. ואפשר שאחר זה הזמן ק"ע שנה הוליד לו עמרם שהוא קן קהת. והנה אי אפשר שנאמ' שהיה זה הקץ מעת הולד יצחק לפי שלא ישלם לנו הקץ שזכר בפרשת וארא והוא ארבע מאות ושלשים שנה כי אי אפשר לנו שנ' שזאת הנבואה היתה קודם הולד יצחק שלשי' שנה לפי שאברה' יצא מחרן כ"ה שנה קודם הולד יצחק. וזאת הנבואה היתה להכרח אחר בא אברם לארץ כנען בעת שהתחיל אברהם להתיאש מלהיו' לו זרע ולזה אמ' ואנכי הולך ערירי. וידמה שזאת הנבואה היתה סמוך לנתינת הגר לאברהם לאשה ומה שאמר בעל סדר עולם שאחר זאת הנבואה שב אברהם לחרן ועמד שם ה' שנים כדי לכוון החשבון הנזכר בפרשת וארא הוא בלתי נראה לנו כי לא נתיאש אברם מלהיות לו זרע עד היותו בן שמני' וחמש שנה שישבו עשר שנים בארץ כנען. ולזה השתדלה אז שרה לקחת בזה עצה ממה שירא' ממנו שיהיה אמרו ואנכי הולך ערירי סביב הזמן ההוא. ועם זה לא תמצא שיצא אברהם מארץ כנען אשר צוהו השם יתע' לשבת בה אם לא לסבת חזקה כמו הרעב הכבד כי היה בזולת זה עובר מצות הש"י. ולזה לא יתכן שנאמר ששב לחרן ועמד שם חמש שנים. וג"כ הנה הכתוב ספר שכשהיו באים באר' כנען באו לחרן וישבו שם וזה לאות כי לא באו מארץ כנען לחרן ועוד שאם היה העניין כן לא מהר השם יתע' את הקץ כשהוציא ישראל ממצרים. והנראה ממה שנ' שם שכבר מהר להם את הקץ למען בריתו עם האבות. והנראה בעיני שהקץ מעת שנולד יעקב עד מלאת ת' שנה ומהר הש"י את הקץ שלשים שנה מפני חוזק העבודה הקשה אשר היו המצריים מעבידים ישראל באמרו ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו. והנה מנין ת"ל שנה היו מעת היות לאברהם זרע. ר"ל מעת שנולד יצחק כי ביצחק נקרא לו זרע וממנו יהיה גם כן הזרע גולה בארץ לא לו. ויהיה מושב בני ישראל במצרים מאתים וארבעים שנה זה נאות מאד בזה העניין. ואפשר ג"כ שיהיה מנין ת"ל עת הגעת הנבואה הזאת לאברם שהוא לפי הנראה בלתי פחות מע"ה שנה קודם הולד יעקב. וזה שאחר זה נתנה שרה שפחתה לאברם והיה זז לאברם שמונה וחמש שנים. והנה מיהר הש"י את הקץ לפי זאת ההנחה כמו מ"ה שנים. ובעבור חטא המרגלים נתאחרו במדבר מ' שנה ונשארו ה' שנים שנכנסו לארץ קדם הקץ וזה נאות מאד כמו שנבאר בג"ה במה שיבא ר"ל שלא הגיע עדיין קץ כניסתם לארץ אחרי מות משה. ולזה היו צריכים שיהיו באופן מהשלמות שתדבק בהם ההשגחה האלהית בדרך שינצחו מאומות ההם.