רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 6 · פסוק 4

שמע ישראל. הכוונה בו ההאמנה והשמיעה יבינו בו על צד הבנה וההמון יאמינו בו על דרך צד השמיעה והקבלה מהיחידים:

יי' אלהינו. צוה בזה להאמין כי מי שנקר שמו יי' הוא אלהינו רוצה לומר שהוא מנהיג אותנו ומשגיח בנו ואף על פי שאנחנו פחותים ביחס מאד אל מעלתו יתעלה וכבר נתאמתה זאת הפנה והותרו הספקות הנופלות בה ברביעי מספר מלחמות יי' וכבר בארנו בפרשת ואלה שמות שזה השם רוצה לומר יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא היותר מורה על מהות השם יתעלה מכל השמות שיפלו וכן הענין בשם האחד כמו שביארנו שם ובביאורנו למה שאחר הטבע:

יי' אחד. צוה בזה להאמין שהנמצא הקדוש הזה שנקא בזה השם הקדוש הוא אחד וראוי שלא יעלם ממנו שכבר יתבאר מזה שכמו שלא ישתת וזולתו יתעלה בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א כן לא ישתתף זולתו שם האחד כי שני אלו השמות יאמרו בו יתעלה באמתת ובקדימה ויאמרו על זולתם באחור בצד מצדדי שתוף השם יתעלה וזה כי כל הנמצאות קנו האחדות והמציאות ממנו ולזה יהיה הוא יתעלה היותר אמתי באלו השמות ואם אמר אומר כי גם המניעים הנבדלים הם אמתיים בשם האחד כי אין בהם שום הרכבה כמו שאין הרכבה בשם יתעלה אמרנו לו כי אלו מצד מה שהם עלולים ממנו יחוייב להם בהשיגם עצמם שישיגו היותם עלולים ומזה הצד תהיה להם השגה מה בהכרח בעלה הראשונה כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות יי' ולזה יהיו מרכבים משני עניני' עניין בו ישכילו עצמם וענין בו ישכילו זולתם ואולם השם יתעלה לא ישיג כי אם עצמו כי אין לו עלה קודמת לזה הוא יותר ראוי אמתי בשם האחדות עם שהאחדות אשר לאלו הוא חסר מאד ביחס אל האחדות הנכבד אשר לשם יתעלה כמו שביארנו כל זה בראשון ובחמישי מספר מלחמות יי' ואם אמר אומר שבשם יתעלה הרכבה מזה הצד מצד השגתו בעלולים ממנו אמרנו לו שאין לו בהשגת העלה הזאת שהיא שכל העלולים ממנה שום הרכבה כי מצד השיגה עצמה תשיג העלולים ממנה מצד היותר נכבד ממציאותם כמו שביארנו שם ואין הנה מקום זאת החקירה: