והמשלח את השעיר לעזאזל וגומר. ראוי שתדע שלא יקרא משלח עד שיצא מהעיר שבית המקדש בתוכה כאלו תאמר חוץ מירושלים כי כל זמן שהוא בעיר הוא במה שממנו התנועה כי העיר הוא הפך המדבר שאליו התנועה ובצאתו מהעיר והוא בדרך אז החל בתנועה הזאת ואז יקרא משלח ומן אז יטמא בגדים שעליו ולא יטמא הנוגע בשעיר הזה אבל יטמא משלחו מצד מה שהוא משלחו אף על פי שלא נגע בו וראוי שיתבאר מזה שהמוציא פר ושעיר הנשרפין מחוץ למחנה הוא טמא ומטמא בגדים כי הוא ראוי בזה כמו שמשלח שעיר המשתלח כי הם נשרפין חוץ למחנה מפני שאתם העונות כמו שישתלח השעיר מפני שאתו העונות ועוד שהרי מצינו בהם שהשורף אותם טעון כבוס בגדים ולזה ראוי שנלמד מזה כי הם יטמאו מוציאם כמו שעיר המשתלח שיטמא משלחו שאם לא יטמאו אלא השורפם לא היה ראוי בשעיר המשתלח שיטמא כי אם מי שידחפנו להמיתו ולא יטמא בגדים קודם זה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819