רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 18

בראשון. ר"ל בחדש ניסן שהוא החדש הראשון כמו שהתבאר במה שקדם:

בערב תאכלו מצות עד יום הכ"א לחדש בערב. למדנו מזה שהימים הם מתחילים מהערב לא מהבקר ולמדנו מזה שאכילת מצה בליל הראשון מז' ימי הפסח היא חובה והיא מצות עשה לפי מה שהתבאר מזה הפסוק לא יותר מזה וזה שהרצון בזה שהם מחוייבים לאכול מצה בערב כי כבר צותה זה התורה בביאור ומשם עד סוף האחד ועשרים יום לא קבעה התורה להם זמן שיאכלו מצה בכל יום מהם ולזה הוא מבואר כי לא צותה אלא שלא יהיה מה שיאכלו מהלחם כי אם מצות שאם היה רצון השם יתע' שיאכלו בחיוב מצה עד סוף הכ"א יום הנה אם כן יהיו מחוייבים לאכול מצה בלי הפסק עד סוף הכ"א יום וזה בלתי ראוי שיצוו בו כי הוא בלתי אפשר שיקיימו אותו ולה הוא מבואר שאין הרצון בזה אלא שיהיה מה שיאכלו מהלחם עד סוף כ"א יום מצה לא חמץ. ועוד שכבר נאמר בפרשת פינחס שבעת ימים מצות יאכל וזה הלשון יאמר על מה שהוא רשות כאמרו הוא לבדו יעשה לכם ששת ימים תעשה מלאכה. וכן אמ ג"כ בזאת הפרשה מצות יאכל ועוד שכבר באר במה שאמר שבעת ימים מצות תאכלו שאין הכונה בזה אלא שלא יאכל חמץ וזהו אמרו שם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל. ולזה הוא מבואר שמה שאמ' שבעת ימי' מצות תאכלו אין הרצון בו שיתחייבו לאכול מצה אלא שיהיה מצה מה שיאכלו מהלחם כמו שקדם: