רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 33 · פסוק 2

ה' מסיני בא. ר"ל ממעמד הר סיני בא הש' לישראל לתת להם תורת והתמימה:

וזרח משעיר למו. ידוע כי ישראל סבבו את הר שעיר כל אותם הימים שנתאחרו במדבר אחר דבר המרגלים או רובם כאמרו בפרשת ואלה הדברים ונסב את הר שעיר ימים רבים והנה שם זרח לישראל אור השם יתעלה מפני ראותם עוצם המופתים והנפלאות שעשה להם השם יתעלה במדבר להאכילם מן מ' שנה ושלא בלו שמלותם מעליהם ולא נעליהם מעל רגליהם בכל הזמן הארוך ההוא עד שמשם התחילה הישועה לצמוח לישראל כאמרו רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ומן אז התחילו להשתדל במלחמת הגוים אשר נצחום מעבר הירדן מזרחה:

הופיע מהר פארן. ידמה שהר פארן הוא הר שעיר והנה כונת אמרו הופיע הוא כמו אמרו וזרח משעיר למו כי הרצון באמור הופיע הראה יפעתו וזיהרו:

ואתה מרבבות קדש. הוא ביאור מה שאמר תחילה ה' מסיני בא רוצה לומר שבאו שם והגלותו על ישראל כדי שישמעו כלם דברי התורה מפיו היה מתחדש מרבבות קדש והנה קרא כלל ישראל רבבות קדש להיותם עם קדוש ולפי שכלם הסכימו בזה ואמרו את כל אשר ידבר השם נעשה ונשמע כמו שביארנו בפרשת וישמע יתרו והוה מספרם רבבות רבות כי הם היו ששים רבוא אמר שמרבבות קדש סבב הדבר הזה ותהיה מ"ם מרבבות קדש כמו מ"מ מחטאת נביאיה שהרצון בו בסבת חטא נביאיה:

מימינו אש דת למו. רוצה לומר שמימין השם יתעלה והוא היד שייוחס לה עשיית הנפלאות על דרך ההשגחה חדש אש נפלא שהשמיע ממנו דת למו בקול הנפלא שחדש בו על דרך המופת: