ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו וגו'. למדנו שזאת האזהרה היא גם כן בכהן הדיוט בפרש' שמיני ובהיות הענין כן הנה ראוי שנעין מה ההבדל בזה בין כהן גדול לכהן הדיוט אשר בעבורו תתן התורה סבה כי נזר שמן משחת אלהיו עליו ונאמר שהרצון בזה שלא יצא מן המקדש ויניח עבודתו מפני מת שימו' לו והנה אמרו ולא יחלל את מקדש אלהיו שלא יירא שיחלל מקדש אלהיו מפני היותו עובד אונן כי אין עבודתו מתחללת מפני האנינות לפי שהוא משוח בשמן המשחה ולזה ראוי שלא יתפעל כלל מכמו אלו הענינים באופן שתבלבל כונתו ואמנם הכהן הדיוט אם עבד אונן חלל וראוי שתדע כי אע"פ שכהן גדול אינו מחלל עבודה מפני האנינו' הנה הוא אסור באכילת קדשים באנינות כמו שהתבא' בפרשת שמיני מאמרו ואכלתי חטאת היום:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819