והלבשת אהרן את הכתנת. אין ספק שכבר לבשו תחלה המכנסי' אמנם לא זכרה התר' זה להתרחק מהזכיר דבר ערוה ואחר לבישתם הכתנה יחגרו אבנט אהרן ובניו כמו שאמ' אחר זה וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו ואהרן ילבש אחר זה מעיל האפוד ואחר כן חוגר בחשב האפוד עליו וזהו שאמר ואפדת לו בחשב האפוד ועליו ישים החשן ובו יתן האורים והתומים כמו שנזכר בסוף סדר צו אמר שם ויתן אל החשן את האורים ואת התומים ואח"כ ישים המצנפת על ראשו ואח"כ יתן נזר הקדש על המצנפת והוא ציץ הזהב והציץ היה מול פניו כמו שאמר בפרשת צו וישם אל המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש ויצקת על ראשו הנה היה יוצק משמן המשחה על ראשו מעט ומחת אותו כבר יתבאר ששמן המשחה לא נעשה ממנו שיעור רב והוא היה לדורות לא נעשו זולתן ולא יעשה ולזה הוא מבואר שזאת המשיחה לא היתה אלא בחלק מעט על הראש והיתה המשיחה שם כצורת כף יונית כמו שהיו מקובלים רז"ל מהנביאים שראו זאת המשיחה בעיניהם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 29 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819