רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 18 · פסוק 22

אשר ידבר הנביא בשם השם יתעלה ולא יהיה הדבר ולא יבא. הנה זהו לפי מה שאחשוב אם בעצם הדבור שאמר בשם השם יתעלה. אם באות שישאלו לו אחר זה אמנם בעצם הדבר כמו שיאמ' שכבר מת איש ככה ויחקרו עליו אחר כן ומצאנו שאין הענין כן או שהשם יתעלה אמר אליו שביום ככה יהפכו מי הבור פלוני לדם ובא הזמן ההוא ולא בא מה שייעד ואפשר עוד שיהיה בעצם הדבור באות שיתן עמו באמרו להם המאמר כמו שיאמר שצוהו השם יתעלה שיאמר להם שילכו בעת מה במקום פלוני ואמר עם זה וזה לכם האות שבמקו' ככה תמצאו עתה דבר כך ולא היה כן או שיאמר להם כי ביום פלוני יתחדש אות מה ולא נתחדש וכבר יהיה זה בעצם הדבור באופן אחר כשיאמר להם בשם השם דבר ידוע להם שלא יהיה ולא יבא לעולם ממנו זה הדבר לעולם כמו שיאמר להם בשמו להוסיף לדורות מצוה או לגרוע אותה לדורות ואמנם מה שיהיה מפני אות ישאלו ממנו אחר זה ולא יהיה ולא יבא הנה הוא מעיד שהוא אינו נביא ולזה יתבאר שהדבר שדברו הנביא בשם השם לא דברו יי' וראוי שנחקור בכאן מספק עצום יקרה בזה וזה שלא יתאמת אף על פי שלא יהיה הדבר ולא יבוא היות זה המידע בו נביא שקר וזה שאם היה בזה הייעוד רע הנה השם יתעלה חנון ונחם על הרעה כמו שנתבאר מדברי ירמיהו אל חנניה בן עזור ואם היה הייעוד טוב גם שם לא יבחן אם לא יבוא שהוא נביא שקר כי אולי יעד השם יתעלה הטוב ההוא מפני טוב דרכיהם וכאשר סרו מדרכם הטובה ינחם השם יתעלה מהטוב אשר דבר להביא להם כמו שאמר ירמיהו רגע אדבר על גוי ועל הממלכה והנה התבאר מזה שגם הייעוד הטוב חוזר והיות הענין כן הנה יפול ספק במה מהיעודים יבחן הנביא ונאמר כי לא יבחן הנביא בשם יעוד שיהיה בו תנאי או שיהיה בכחו תנאי רוצה לומר שמעצם היעוד תחייב תנאי כמו הענין ביעוד הטוב שלא יקח זמן מוגבל ומקום מוגבל כמו שביארנו בפרשת וישלח יעקב או כמו הענין ביעוד הרע כי יש תנאי בכחו איך שיהיה כמו שביארנו שם ואולם בייעוד הטוב שיהיה מפני דבר יש תנאי ויסור בסורו וכשלא היה ענינו כן הנה יכהן הנביא שאם יאמר בו שקר הנה הוא נביא שקר והנה יבחן הנביא בכל מה שיאמר מהדברים שהם כך בעת ההוא היה טוב או רע שאם לא נמצאו כן נודע באמת שהוא נביא שקר וזהו אמרו ולא יהיה הדבר ויבחן הנביא עוד במה שיודיע מהדברים העתידים שאין בהם טוב ורע לאיש או לאנשים היה שיאמר שיתחדשו על דרך המופת או שלא יהיה בחדושם דבר זר אצל הטבע כי כשיתבאר שלא יבוא מה שיעד בו הנה נתבאר שהוא נביא שקר:

בזדון דברו הנביא לא תגורו ממנו. רוצה לומר כיון שדברו הנביא בזדון. לא תגורו ממנו רוצה לומר אל תיראו מלהמיתו מפני היותו גדול המעלה אצלך ולזה הוא מבואר שאין ראוי לשתוק מללמד עליו חובה ולפי שזה הענין הוא דבר גדול כי הנביא הוא על כל ישראל אם היה נביא אמת הנה לא ישפטוהו כי אם בית דין הגדול שבמקום הבחירה וראוי שלא יעלם מממנו כי בית דין הגדול יש להם כח לעבור על מצות התורה להוראת שעה ולגדר ולסייג שהרי אנחנו מחוייבים לעשות על פי התורה אשר יורו והוא שיהיה להוראת שעה: