ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול. למדנו מזה שמותר להאכיל פרות שביעית לבהמה אלא שראוי שלא יתנם האדם לבהמתו אם היו ראוים לאדם כי זה הפסד בחק הפרות ההן ואמנם יש לו להניח בהמתו לאכול משם כשהם מחוברין כי הם אינם בזה למטה מהחיה שחוייבנו להניח מכל הפרות מה שיתכן לו לאכל ממנו והוא מבואר שמכירת פירו' שביעית לא יוציא מהם קדושת שביעית כי התורה גזרה בפרות ההם שיהיו לאכלה להם ולאביונים בעת שתוכל לאכול חית השדה מהם לא אחר זה וכן מה שלקח בפירות שביעית הנה עליו קדושת שביעית גם כן עד שלא יוכל להשתמש בו כי אם לאכלה באופן שישתמש מפרות שביעית שנאמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה כמו שביארנו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819