לבנימן אמר ידיד ה'. רצה בזה שבנימן הוא ידיד השם יתעלה וישכון לבטח אצלו כי בגבולו היה בית המקדש הנה השם לו לסתרה ולמהסה כל היום ובנהלתו תהיה שכינתו. והנה אמר זה כי מפני היות בנימן בזה המקום נשמר מההמשך לשבטים האחרים כשהמליכו ירבעם והיה זה סבה אל שדבק במלכי יהודה ובזה האופן היה חופף עליו השם יתעלה כל מה שהתמיד היום בשבט אשר נתארך זמן ההצלחה בו יותר ולא העריב יומו קודם זה בגלות שאר השבטים על יד מלך אשור ואפשר שרמז בזה לענין שאול שהיה משבט בנימן שיהיה השם עמו לעזרו במלחמותיו כל היום רוצה לומר כל זמן מלכותו עד שבא יומו ואז נפל ביד פלשתים וכל כך היתה השגחת השם יתעלה במלחמותיו עד שידמה שהשם יתעלה שוכן בין כתפיו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 33 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819