רק עץ אשר תדע כי אל עץ מאכל הוא. רוצה לומר כמו שהיה אילן סרק או היה ממין עץ מאכל אך יבש כדרך שלא יעשה פירות אותו תשחית ותכרות לבנות מצור על העיר אשר לא שלימה עמך ומבקשת לעשות עמך מלחמה עד שתכבוש אותה ותנהג אז בה לפי הדינים הנזכרים ולפי שאמר עד רדתה למדנו שאפילו בשבת יוכל לבנות המצור ולעסוק במלחמה כיון שהתחילו זה קודם השבת כי אינם מפסיקים דבר המלחמה הזאת מפני שום סבה ולפי שאמר העושה עמך מלחמה למדנו שאם היו רוצים לברוח אין מוחין בידם אף על פי שלא השלימו ולזה בבנותם המצור לא יקיפו העיר מכל רוחותיה אך יניחו רוח אחד שאם יסכימו לברוח דרך שם יוכלו לברוח ואין אנחנו מצווים להמיתם אף על פי שלא הסכימו לקבל עליהם המצות שזכרנו כיון שלא ישבו בארצנו ומניחי' לנו העיר שלהם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 20 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819