לא יחבול ריחים ורכב וגו'. הנה הריחים הוא אבן התחתון מכלי הטחינה ורכב הוא הכלי העליון והזהירה התורה שלא יקחם לאדם משכון על הלואתו ולא בשעה הלואה ולא אחר הלואה איך שיהיה שיהיו לו למשכון וביארה התורה טעם זאת האזהרה לפי שהעושה זה הוא חושב לקחת למשכון זה הכלי והוא לוקח למשכון נפש בעליו כי הוא משמש בעצמות להכין המזון להם אשר הוא שב להיו' חלק מבעל נפש ולפי הסבה בזה היא היותר משמשין להכנת מזון למדנו כי כל מה שישמש להכין המזון שאנחנו מוזהרים מלקיחתו למשכון ואפילו אם היו שם שני כלים משמשי' יחד לשמוש אחד חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו ולזה הוצרכה התורה להזכיר בפרט זאת האזהרה רחיים ורכב ללמדנו שהוא חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו כיון שיש בהם שמוש מה להכנת אכל נפש:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 24 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819