קריאה במקור

רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 21 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והיה אם לא חפצת בה. רוצה לומר שמתוך נוולה שראית סר החשק שהיה לך או ששקטה תאותך אחר שבאת אליה:
2
ושלחתה לנפשה. לפי מה שאמר לא תעמר בו וידענו שאסור להושיב בארצנו עובדי עבודה זרה למדנו שאינו משלחה עד שתקבל עליה שלא לעבוד עבודה זרה ויתר המצות שנצטוו בני נח ותהיה לנפשה כמו שאר הגרים התושבים:
3
ומכור לא תמכרנה בכסף וגומ'. הזהיר מזה שלא יוכל למכרה כו שימכרו שאר השבי גם הוא לא יוכל להשתעבד בה במדרגה ההשתעבד בשבי מפני שכבר ענה אותה ולזה יהיה לה זה השכר ממנו וכאלו התחכמה התורה בזה להשקיט תאות החושק בה בשביה מפני ראותו שאחר זה תסור ממנו הממשלה שהיתה לו בה ולפי שאמרה התורה שלא יתעמר בה ולא ימכרנה מפני שענה אותה למדנו שכזה יחוייב שימנע מלתת אותה במתנה שהרי ישעבדה בזה ועוד שהתורה אמרה ושלחתה לנפשה רוצה לומר שבעת שישלחנה תהיה לנפשה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ralbag on Torah, Venice, 1547
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819