ולו תהיה לאשה. זו היא מצות עשה ולפי שרצה זה האונס לקחת אותה שלא לשם אישות כי אולי לא יתרצה בזה מצד מעלתו או מצד פחיתותה עמדה התורה כנגד מחשבתו והכריחה אותו שתהיה לו לאשה תחת אשר ענה אותה ונהנה משכיבתה וחשב לקחת זה ממנה בזולת חק שיהיה לו עליה רצתה התורה שיהיה מה שאכל מבשרו ולזה הוא מבואר שאם לא היתה מותרת לו לא יחוייב לו ללקחה ולפי שזה הכסף יתן מפני הנאת בתוליה ונתבאר בחובל בחבירו שהוא משלם ה' דברים כמו שביארנו בפרש' ואלה המשפטים הנה הוא מבואר שהוא ישלם עוד בושת ונזק וצער והוא מבואר גם כן שישלם גם כן שבת ורפוי אם קרה שיצטרך לה זה מפני צער השכיבה ואולם במפותה אינו צער שהרי נתרצתה והוא מבואר שאם אין לנערה האנוסה אב שהקנס הוא לעצמה לא ליורשי האב כי לא זכתה התורה בו אלא לאב:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 22 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא יוכל לשלחה כל ימיו. רוצה לומר מפני בחירתו אמנם התורה תכריחהו על זה הנה לא יחוייב לשלח כי התורה לא עמדה בה אלא כנגד בחירתו כמו שנתבאר מדברינו ואם שלחה יחוייב שיחזירנה או עבר על לא תעשה ולזה אם יכול לקיים העשה אחר זה הנה כבר עבר על לא תעשה והוא מבואר שאם לא רצתה להנשא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819