ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. מגיד שאם לא היה לו חלק עמך תן לו מזה המעשר ולמדנו מזה שזה המעשר הוא נתן לעניים וזה יתבאר גם כן מפני שצוה לתת ממנו לגר מפני שסתמו שהוא עני כמו שאמר במתנות עניים לעני ולגר תעזוב אותם ואמר עוד בזה המקום שינתן ליתו' ולאלמנה לפי שסתמן להיות עניים כי אין סומך ידם. וראוי שתדע שהגר הנז' בזה המקום הוא גר צדק ויעיד על זה שכבר סמך אותו ללוי שהוא בן ברית וכן הענין ביתום ואלמנה והענין בעצמו יחייב זה כי כמו אלו המתנות צותה התורה המקומות שינתנו לעניים ולא אמר בנבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה אלא מפני שאיננה ראויה לעניי ישראל:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 14 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואכלו ושבעו. למדנו מזה שראו שתהיה נתיניה לכל אחד מהם כדי שבעו:
למען יברכך ה' אלהיך. ביאר כי בשכר מה שיתן לעניי' מזה יברכהו הש' יתעלה בכל מעשה ידיו כי הוא חנן אותו כדי שיחון העניים כמו שאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819