רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 40

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל. לפי שאין זאת המצוה כי אם ביום הראשון לפי זה המאמר ובסוף אמר שהוא ששבעה ימים למדנו שאמרו ולקחתם לכם ירצה בו כשלא תהיו לפני יי' והוא כשיהיו חוץ לבית המקדש ואמנם לפני יי' אלהים והוא בבית המקדש תהיה זאת המצוה שבעת ימים ולפי שאמר ולקחתם לכם ביום הראשון למדנו שאין אדם יוצא באלו הדברים שזכר אחר זה אם לא היו שלו ולזה הוצרכה התורה לאמור לכם. פרי עץ הדר כפות תמרים וגו'. יורה מצד הוראת הגדר באמרו פרי עץ הדר אל האתרוג וזכרה אותו התורה בזה הלשון להורות כי היא בחרה בו מצד שהוא הדר ולזה לא נצא אם לא היה הדר ומזה המקו' יתבאר ששאר הדברים הנלוים עמו יחוייב בכל אחד מהם ג"כ שיהיה הדר וזה מבואר מהשרשים הכוללים:

כפות תמרים. הוא הלולב והוא נקרא בזה השם מצד מה שהתמידו עליו להחזיק קצת בקצת כמו הכף שמחזיק במה שמקיף בו אמנם אחר שיתפרדו עליו כאן ולכאן איננו נקרא בזה השם גם איננו אז הדר ולזה הוא פסול:

וענף עץ עבות. הוא ההדס שהוא עבות ר"ל שיש לו עלים רבים מקיפים בו יוצאים ממקום אחד והמעט שיפול בו זה השם הוא כשהיו לו שלשה עלין מקיפין בו יוצאים בגבעול אחד ואולם אם יצאו שנים שנים אין זה עבות וזה מבואר מצד הוראת הגדר:

וערבי נחל. הוא מין מן הצמחים גדל על הרוב בנחלים ולזה קראה אותו התורה ערבי נחל לא שתקפיד שיהיה גדל על נחל כי היא אמנם תקפיד על המין שילקח ממנו והנה הנקרא ערבי נחל הוא צמח שעלה שלו משוך ופיו חלק וקנה שלו אדום וממנו ימצא שבפי עלהו פגימות דקות מאד מאד וקטנות ואולם מה שעלה שלו עגול ופיו דומה למגל אינו נקר' עבי נחל ואיננו כשר וראוי שתדע כי מפני שאמר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל הנה מן הראוי שיהיו שלשה אלו המינים יחד ועם כל זה אם לקחן אחד אחד יצא שהרי לקחה כלם ואמנם האתרוג ילקח לבדו ולזה לא אמרה תורה פרי עץ הדר וכפות תמרים והנה יקרא הלולב האחד כפות תמרים מצד עליו שבהם יתהוו התמרים ואולם מה שאמרה התור' וענף עץ עבות ידמה שהרצון בו ענף ועץ ר"ל שאין מתנאיו שיהיה ענף אבל יהיה מותר אע"פ שהו' העץ בכללו והנה זה אפשר בזה הצמח לקטנו ואפשר שיובן מזה ג"כ שילקח מזה הצמח ענף ועץ באופן שיהיה עבות מצד רבוי עליו ורבוי ענפיו ולזה ילקחו שלשה כדי הדס כי כבר יקרה בזה הצמח שלא יהיו בו יותר משלשה ענפים ולזה ילקח העץ בהלקחם ולפי שאמר וערבי נחל שרומז אל רבוי והפחות שיפול בו זה השם הוא שני הנה ילקח שני בדי ערבה. וידמה והוא הנכון שהרצון בזה שיקח ענף עץ עבות וערבי נחל ולזה לא יתחייב לקחת מכל אחד מהם כי אם בד אחד והוא מבואר שהלקיחה הנהוגה בהם הוא שילקחו דרך גדלתם ולזה אם לקחם של כדרך גדלם לא יצא כי התורה תצוה ענינם באופן הנהוג מהן כמו שהתבאר מהשרשים הכוללים וכאלו שב זה אל מה שהוא מחוייב מצד הוראת הגדר. וראוי שתדע שאלו המינים הארבעה מעכבין זה את זה כי התורה צותה שנקח אלו המינים כלם ולפי שהאתרוג יהיה לבדו ושאר המינים הם יחד הנה ראוי שילקחו בימין הג' מינין והאתרוג בשמאל:

ושמחתם לפני יי' אלהיכם שבעה ימים. ירצה בזה שישמחו שם במקדש שבעה ימים בלקיחת אלו הארבעה מינין ובכל מיני השמחה ויתבאר שזאת השמחה אינה דוחה יום טוב וכל שכן שבת לפי שהתורה אמרה כי ביום הראשון לא ישמחו כי אם בלקיחת אלו הארבעה מינין אך בשאר מיני שמחות שיהיה בהם מה שלא יתכן העשותו וביום טוב לא יותר להם לשמוח והנה תכלול ג"כ זאת השמחה זביחת שלמים והם הנקראים שלמי חגיגה שנאמ' וזבחת שלמים וכלת שם ושמחת לפני יי' אלהיך ומזה המקום יבאר שאין שמחה זו אלא בבשר בהמה לא בבשר העוף כי השלמים אינם באים כי אם מהבהמה: