רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 19 · פסוק 17

ועמדו שני אנשים אשר להם הריב לפני יי'. מגיד שאלו העדים המעידים שקר יחוייב שיבואו במקום הבחירה לבחון אם הם עדי שקר לפני סנהדרי גדולה ההם הכהנים או השופטים אשר יהיו בימים ההם ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר ראוי שישאל שואל איך יבחן שהם עדי שקר כי אף על פי שיעידו מאה כנגד עדותן לא נתברר שעדותן שקר כי השנים נאמנים כמאה כמו שקדם מאמרו על פי שנים או שלשה עדים ואם מפני הדרישה והחקירה איך יתברר שהם עדי שקר מפני שאינם מסכימים זה לזה במקום או בזמן ועוד אם היה שלא יסכימו זה לזה אולי האחד הוא מעיד אמת ומי יודע אי זהו מהם המעיד שקר ואיך יתכן לומר באחד כאשר זמם והנה הדין לא יגמר מפני עדות אחד ולזה יחוייב שנאמר שמצד הדרישה יתבאר ששניהם מעידים שקר והמשל שעם הדרישה החקירה יאמרו שזה היה בירושלם ביום פלוני ויבאו עדים אחרים שיעידו שביום ההוא היו אלו העדים עמהם במקום רחוק מירושלם למרחק עצום שלא יתכן שיהיו ביום ההוא בירושלם כי זה ממה שיחוייב יהיו אלו העדים הראשונים עדי שקר ואפילו היו הראשונים מאה או יותר והשנים שנים לבד ואם יאמר אומר למה יאמינו יותר דברי השני' מדברי הראשוני' שמעידים שכבר היו ביום ההוא בירושלם התשובה הנה הוא יודע שהאדם אינו נאמן בדברי עצמו כדי שיאמן עליו אחד ולזה תמצא שאפי' מאה שיאמרו שאינם חייבין לראובן דבר ובאו שנים עדים והעידו שהם חייבים לו מנה הנה השנים עדים יהיו נאמנים כנגד המאה שהם נוגעים בעדות וכן בזה המקום הוא ידוע שמה שהעידו העדים שראובן הרג שמעון ביום פלוני או במקום פלוני הנה אינם מחייבים אותו מיתה מפני הרגו אותו ביום ההוא או במקו' ההוא כי באי זה יום שהרגהו הוא חייב מיתה ולזה הוא מבואר שאמרם במקום פלוני וביום פלוני אינו מעם העדות אבל הוא לבחון עניינם אם יאמרו אמת אם לאו ולזה הוא מבואר שהם נוגעים בעדותן בזה הענין והשני' שמעידים כנגדם אינם נוגעים בזה העדות כי אינם מעידים בעניין אחר יהיה העונש בעבורו זולתי על עדותן במקום ובזמן ולזה יהיו נאמנים השנים כנגד הראשונים: