קריאה במקור

רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי לחמנו הם. ר"ל בידנו הם לאכלם כמו הלחם אשר הוא בידנו:
2
סר צלם מעליהם. לפי שאמרו המרגלים ארץ אוכלת יושביה היא להורות על שהארץ היתה בלתי טובה לעמוד בה בבריאות ואמרו זה לפי שראו שמתו רבים שם ושהיו שם חולים רבים הנה אמרו יהושע וכלב שזה הדבר ורבוי החולאים לא היה בהם מפני היותו אויר הארץ ההיא בלתי זך אך היה לפי שבא קץ האומות ההם למות כי סר מהם המגן והמחסה שהיה מגין עליהם ולרוע מזל האומות ההם היה זה לא לרוע הארץ ולזה יתבאר שזה העניין אינו מה שראוי שיפיל מורך בלב ישראל מהלחם עם הגוים ההם אבל הוא מה שראוי שיחזק לכם בראותם רוע מזל האומות ההם והיות השם יתע' עם ישראל והנה הגיע מרוע ישראל והנה הגיע מרוע ישראל שאמרו כל העדה לרגום יהושע וכלב באבנים והוא אפשר שגם כנגד משה ואהרן אמרו כי הם היו רוצים לבחור ראש אחד במה שאמרו נתנה ראש ונשובה מצרים ולמנעם מזה נראה תכף כבוד יי' באהל מועד אל כל בני ישראל באופן שהיו מרגישי' בבא דבר ה' ית' למשה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ralbag on Torah, Venice, 1547
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819