רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 9 · פסוק 20

ובאהרן התאנף יי' וגו'. הנה אף השם יתעלה היה על אהרן על שכבר היה סבה באופן מה לחטא ישראל ואף על פי שהיתה כונתו טובה כמו שביארנו בפרש' כי תשא והעד שהיתה כונתו טובה שכבר נמחל לו ונתנה הכהונה לו לזרעו וזה לא היה ראוי אם היה חושב להעשות כומר לע"ז אך היה ראוי שיהיה ענשו יותר חזק מהאנשים שהשתחוו לעגל שלפי יתרון מעלת החוטא ראוי שיהיה העונש יותר גדול ועוד כי משה זכר בזה המקום שהתפלל על ישראל אחר הריגתו לחוטאים ולזה הוא מבואר כי הוא התפלל על אשר לא חטאו בזה מצד עצמם ואמר אחר זה ואתפלל גם בעד אהרן וזה ראיה שלא חטא אהרן בזה כי אם במקרה אך הצילם מהחטא לפי כוחו ומפני מה שנמשך במקרה מהחטא לישראל בסבתו הוצרך אל שיתפלל משה עליו להצילו מההשמד וכבר הרחבנו המאמר בזה בפרשת כי תשא.