רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 9

ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור. צותה התורה בזה לחונן הדלים ממה שהשפיע השם יתעלה לאדם מן הטובות והנה יקל לאדם להניח להם מעט מהקמה כי זה ממה שלא החזיק בו עדיין וכן הענין בשאר המתנות האלו שזכר בזה המקום ואולי אם ימתין עד בא קצירו ותבואתו לידו יקשה בידו לתת לו זה אבל על כל פנים אם לא הניח הפאה באופן שצותה התורה או הלקט או העוללות או הפרט כבר תחייב לתת לעניי ממה שבא בידו מזה שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם הנה הוא מצוה לעזבם על כל פנים לעני ולגר והנה הפאה הוא לפי מה שיורה עליו הגדר בסוף השדה כי הוא מה שתכלה אליו הקציר והוא מבואר מצד עצם הענין שבאי זה מקום שתכלה הקציר' וכל להניח פאה אף על פי שהוא באמצע שדהו כי לא דקדקה התורה אלא שיניח קצת מהקמה לעניים ואין הבדל לעניים בין היותר באמצע השדה או בסוף השדה והנה הקצירה תאמר על מה שילקט כלו כאחד והוא אוכל ומכניסו לקיום וגדולו מן הארץ כמו תבואת השדה והוא מבואר עוד שהוא בלתי נוהג במה שאין לו בעלים כמו ההפקר שנאמר פאת שדך ומזה יתבאר שזה בלתי נוהג בשדה הקדש ובשדה הנכרי שאין אני קורא בהם שדך וראוי שיובן מזה שכן הדין במה שיתלש יחד כי התלישה בו דומה לקצירה בתבואת השדה ואמנם זכרה התורה התבואות הנקצרות כי זהו היותר נהוג. והנה נדר הקצירה היא לקיטת התבואות על ידו או על יד שלוחו לתכלית שיאסף זה אל ביתו אמנם מה שישחית הבעלי חיים או ילקטו אותו הלסטים לעצמם או שישחת באון אחר לא יקרא קצירה. וכן לא יקרא קצירה אם קצר זה קודם שתהיה התבואה ההיא ראויה לקצור באופן מהאופנים אבל יהיה השחתה לא קצירה והוא מבוא עוד שאין ראוי שיניח מן השדה על חברתה כי אין זה פאת השדה הנקצרת והוא מבואר שמאלו המתנות אין בהם דבר לכהנים וללויים אבל הם לעניים שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם וראוי שתדע שכאשר יגיע העת שלא ילכו העניים עוד לבקש בשדות ובכרמים אלו המתנות יוכלו הבעלים ללקחם שאם יעזבו אותם שם לא יהיו לעני ולגר אבל לעורבים ולעטלפים וכיוצא בהם וזה הפך כוונת התורה:

ולקט קצירך לא תלקט. הנה לקט הוא לפי הוראת הגדר מה שיפול מתך ידו בלקטו השבולים הנקצרות או הנופל מתוך המגל שהוא כלי ללקט כאלו תאמר שנשארה שם שבולת אחת או שתים שלא נקצרו ולא נשאר סביב דבר יקצרו עמו ואולם בזולת זה האופן לא יהיה לקט והנה הוא שבולת אחת או שתים יחד אבל אם היה יותר מזה הנה הוא קציר לא לקט הקציר והוא מבואר מצד הוראת הגדר: