וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה. רוצ' לומ' שלכדו קצת עיר הגלעד וידמה שזה היה בעת מלחמות עוג כי כבר כתוב שם ויירשו את ארצו וכן היה אז כבישת יאיר את הוותיהם וכבישת נובח קנת ובנותיה ולזה הסכים משה מפי הגבורה שתחיינה אלו לאשר כבשום בחלק נחלתם. והנה זכר זה הכתו' במכיר בן מנשה קצר מפני זה הבאור בנבח כי סמך על באור מה שנזכר מזה למכיר בן מנשה ולולי היות אלו לנחלה ללוכדיהם לא קרא יאיר לאלו המקומות חוות יאיר ולא קרא נבח המקום נבח בשמו והוא אפשר גם כן אחר שהגיעה להן נחלתן בהר הגלעד מעבר לירדן מזרחה כבשו אלו המקומת סביב נחלתם כמו שמצאנו בספור יהושע שאמר יהושע לבני יוסף אם עם רב אתה עלה לך היערה בראת לך שם בארץ הפריזי והרפאים כי אין לך הר אפרים למדנו מזה שמה שיכבשו סביב נחלתם הוא שלהם וכל שכן בזה המקום שכבר הגיע בכללות מה שמעבר הירדן מזרחה לשני השבטים וחצי השבט והנה בכאן נשלם מה שצריך לבאר בזאת הפרשה.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 32 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819