רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 27 · פסוק 8

נבוב לוחות תעשה אותו. ר"ל שזה המזבח נעשה מלוחות עצי שטים והיה חלול כמו תיבה ומה שידמה לה והיה זה גם כן מפני היותו מטלטל ואחר שבאו אל המנוחה ואל הנחלה עשו המזבח מהאבנים בלתי חלול והוא מה שאמרה התרה אבנים שלמות תבנה את מזבח יי' אלהיך וזה תאר המזבח שעשו בבית שני ע"פ הנביאים ומלנו תעמוד על צורת זה המזבח הנזכר בזה המקום בנו בנין אבנים בארץ מרובע היה ארכו ורחבו ל"ב אמה ועלה הבנין ה' טפחים ואח"כ כנסו ה' טפחים והגביהו הבנין ה' אמות והיה ארכו ורחבו ל' אמות וב' טפחים וה' טפחים העודפים סביב יסוד הבנין הם יסוד המזבח ואחר כך כנסו ה' טפחים אחרים וזהו סובב והגביהו הבנין ג' אמות והיה ארכו ורחבו כ"ח אמות וה' טפחים והוא מקום המערכה ובכל זוית וזוית עשו קרן גבוהה ה' טפחים וארכו אמה ורחבו אמה והם קרנות ולפאת דרום המזבח עשו כבש לעלות אל המזבח ואל הסובב והנה לא נזכר בתורה מקום הבש והנה נודע זה מפי הנביאים כמו שאמר דוד הכל בכתב מיד יי' עלי השכיל וכבר יתבאר זה באופן מה מדברי התורה וזה כי מפני ששחיטת קדשי הקדשים בצפון הנה ראוי שיהיה הכבש בדרום כדי שיהיה המזבח כנגד קדשים הקדשים ולפי שלפני המזבח אין ראוי שיהיה לצד המערב כדי שלא יהיו אחוריהם כנגד היכל יי' בעלותם שם הנה יחוייב שיהיו לצד הדרום כי הדרום יותר נכבד מהצפון ולזה היתה המנורה בדרום:

ואולם רגלי הכבש אי אפשר שיהיו לצד המערב לסבה שזכרנו ולא לצד המזרח שאם היה הענין כן היה ההעתק מהכבש למזבח בהפך הנהוג מתנועת הרגלים בעליה וזה שהוא ראוי שתהיה התנועה בה מפאת המערב כי זה מה שיורה על ההתרחק מהש' ית' והוא הפך מה שכוון בזאת העבודה ולזה יחוייב אם הונח הענין על זה התאר שיהפוך עצמו העולה בכבש תכף אחר עלייתו להפך הצד אשר היה פונה אליו בעלותו וזה כלו בלתי נהוג ובלתי מורגל עם שהפכוה להפך הצד אשר היה פונה אליו בעלותו מורה ההתרחק מהשם יתעלה והוא מבואר שאין ראוי בתנועה האחת שיקביל קצתה לקצת כל שכן בזה הבנין הנכבד ולזה יחוייב שיהיו רגלי הכבש לפאת דרום: